פסק-דין בתיק תא"מ 13340-08-10

1.         האם על הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא התמורה בגין שירותי אחסון ולוגיסטיקה אשר ניתנו לה.

            רקע עובדתי

2.         התובעת הגישה תביעה על סך 40,361 ש"ח הנסמכת על כרטסת הנהלת חשבונות המעידה על יתרת חובה של הנתבעת בגין שירותים שונים אשר העניקה לה התובעת המפורט בחשבוניות מיום 30.09.09 עד ליום 22.12.09.

            ההתקשרות בוצעה על סמך הצעת מחיר לאחסנה אצל מחסני בונדד דקל, היא התובעת. בהצעת המחיר צויין כי בהמשך לשיחה מיום 08.09.09, תטפל התובעת, בהתאם להצעת המחיר, במכולות אשר ייבאה הנתבעת ואשר כללו מוצרים חשמליים: מגהצים, שואבי אבק ומערכות שמע. בהצעת המחיר פורטה העלות עבור עבודות הובלה, פריקה ואחסנה לרבות עלויות נלוות לעבודות אלו וכן בסעיף 8 להצעה, צויין במפורש מה היא העבודה הנדרשת עבור "הסרת ליקויים".

            בגין רכיב זה התחייבה התובעת לבצע, תוך 48 שעות מפריקת המכולה, הדבקת מדבקה חיצונית על קרטון האריזה, הוספת ספר הוראות הפעלה, והחלפת כבלים.

            בסופו של יום, לא השלימה התובעת את עבודת החלפת הכבלים, והסחורה הועברה לרשות הנתבעת אשר השלימה בכוחות עצמה את התאמת המוצרים לדרישות מכון התקנים.

טענות הצדדים

3.         לטענת התובעת, ביצעה את כל אשר התחייבה כלפי הנתבעת. לשיטתה, הנתבעת כשלה בהצגת אופן ביצוע "הסרת הליקויים" ולכן לא עלה בידי התובעת להתאים את המוצרים לרמה הנדרשת על ידי מכון התקנים ולפיכך זכאית היא למלוא התמורה.

            לחילופין נטען, מפי מנהל התובעת בדיון ההוכחות, כי לכל הפחות זכאית התובעת לחלק היחסי מהתמורה ולשיפוי בגין הוצאות אשר נשאה בהם עבור הנתבעת בגין הובלה, פריקה ואחסנה, שירותים לוגיסטיים. לטענתה יש לקזז מחוב הנתבעת רק את החלק המתייחס לעבודות "הסרת הליקויים". לשיטת התובעת, זיכתה את הנתבעת בגין הסרת הליקויים, חשבוניות ת-18, ת-19, וחייבה את הנתבעת בסך של 3,700 ש"ח בלבד בגין עבודות הסרת הליקויים.

            הנתבעת טוענת כי המטרה היחידה לשמה נשכרו שירותי התובעת היתה הליך "הסרת הליקויים", מאחר וברשות הנתבעת מחסנים ולא היתה זקוקה כלל לשירות התובעת לצרכי אחסון. לטענתה, ההתקשרות בוצעה על סמך מצג התובעת כי הינה בעלת הידע, הנסיון והמומחיות לביצוע הליך "הסרת הליקויים" בהתאם לדרישות מכון התקנים.

            לטענתה, לאחר שניתנה לתובעת האפשרות לתקן את עבודתה הלקויה ואף בדיקה חוזרת במכון התקנים העלתה כי המוצרים לא אושרו, נאלצה למשוך באופן מיידי את כל מלאי המוצרים שאוחסן אצל התובעת למחסניה, שם, בסופו של יום, בוצע הליך "הסרת הליקויים".

            לשיטתה של הנתבעת, נגרמו לה נזקים רבים מעבודתה הרשלנית של התובעת, ומאחר ולא ביצעה היא את העבודה לשמה נשכרה, אינה זכאית לתמורה, ולו חלקית, בגין עבודתה.

דיון והכרעה

4.         מטעם התובעת העיד מנהל מטעמה, מר בן אהרון גבי אשר צירף תצהיר קצר בו טען כי התובעת ביצעה את העבודות בהתאם לדרישות הנתבעת.

            בתצהיר נטען כי לא ניתן היה לשחרר את הסחורות אלא למחסני ערובה מורשים כדוגמת התובעת, מאחר והמכס הגדיר את הסחורות, כך במקור, "כמפרת אמון". מהחקירה עלה כי הסחורות שוחררו לאחר שהנתבעת הפקידה ערבות בנקאית ולא מצאתי יסוד לטענת העד כי לא ניתן היה מלכתחילה לנקוט בדרך זו. טענה זו של העד נטענה באופן סתמי ללא אסמכתאות ולו רצתה התובעת להוכיח כי ניתן היה לשחרר את הסחורות רק באמצעות מחסן ערובה מורשה היה עליה לפרט טענה זו או לצרף חוות דעת התומכת בטענה.

            לא הוכח כי היות הנתבעת יבואן "מפר אמון" מנע ממנה משיכת הסחורות מהמכס, כפי שעשתה בסופו של יום.

            בחקירת העד אישר הוא כי התובעת כשלה באופן ביצוע "הסרת הליקויים". מדובר בהליך של התאמת התקעים של המוצרים המיובאים לסוג התקעים המקובלים בישראל. לאחר השלמת ההתאמה, אשר יש לבצעה באמצעות חשמלאים מוסמכים, נבדקת הסחורה על ידי מכון התקנים. העד אישר כי מכון התקנים פסל, פעמיים, את העבודה שביצעה התובעת ולטענתו הכשל היה רק בשואבי האבק, נוכח העובדה כי כללו הם מנגנון מיוחד של גלילת כבל החשמל.

            יוער, כי כל אשר פירט העד בעדותו לא בא זכרו בתצהירו וגם אם לא מדובר בהרחבת חזית, נוכח העובדה כי העד נשאל על עניינים אלו בחקירתו, עדין יש לייחס משקל נמוך לטענות עובדתיות אשר מועלות לראשונה בשלב החקירה.

            מדובר בטענות מקצועיות אשר לו רצתה התובעת להוכיחן היה עליה, לכל הפחות, לצרף תצהיר מטעם החשמלאים מטעמה אשר ביצעו את העבודות.